איזון משאבים בין בני זוג

איזון משאבים מתבצע כאשר בני זוג נדרשים לחלוקת הרכוש ביניהם על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג. החוק קובע כי הדרך בה תקבע חלוקת הרכוש בין בני זוג אשר התחתנו אחרי תאריך 1 בינואר 1974 הינה על פי עקרון הנקרא "איזון משאבים". לעניין עקרון זה, חוק יחסי ממון מגדיר מהו רכוש משותף ומהו רכוש פרטי, שכן לא כל רכוש אותו צברו בני הזוג מוגדר כרכוש משותף.

המושג "איזון משאבים" כשמו כן הוא, לאזן ולחלק את הנכסים הפיננסיים בין בני זוג. הנכסים הפיננסיים שאותם יש לחלק ואותם מחשב האקטואר הינם, בין היתר:

• זכויות פנסיה;
• ביטוחי מנהלים;
• קופות גמל;
• קרנות השתלמות;
• פיצויי פיטורין;
• תוכניות חסכון; וכן
• השקעות בניירות ערך.

לכל נכס פיננסי התנהגות שונה המשפיעה על אופן הערכתו וחלוקתו. נכסים מסוימים ניתנים לחלוקה במועד פירוק השיתוף (מועד ההיפרדות) בעוד שנכסים אחרים, כדוגמת זכויות פנסיוניות, אינם ניתנים לפדיון במועד ההיפרדות ואף ממשיכים לצבור כספים עד למועד מאוחר יותר.

ה"התנהגות השונה" של הנכסים משפיעה במקרים רבים על המידע הזמין והנמצא בידי בני הזוג. גם כאן, דוגמא טיפוסית הינה זכויות פנסיה, שכן כתוצאה מצבירת הכספים העתידית לא ידוע במועד ההיפרדות ערך הפנסיה ה"אמיתי". מצבים כגון אלו מחייבים את בני הזוג להזמין תחשיב אקטוארי במטרה להעריך את שווי הנכס.

מלבד למקרים אלו, אקטואר נדרש בעיקר בכדי לחשב את שווי הנכסים ל"יום הקובע" (היום עליו הוסכם בין הצדדים כמועד הפרדת רכושם המשותף) וכן על מנת לחשב את חלקו של כל אחד מבני הזוג ברכוש המשותף שנצבר.

איזון משאבים אקטוארי אינו כולל התייחסות לסוגיות מיסוי. מומלץ כי בני הזוג יקבלו חוות דעת גם בנושא זה.