newsletter-header

תחשיב אקטוארי בדבר הטבות עובדים - מַעֲבָר לשימוש בעקום ריבית קונצרני

בעקבות קביעת רשות ניירות ערך כי קיים בישראל שוק עמוק של אגרות חוב קונצרניות צמודות למדד, באיכות גבוהה, צפויות להשתנות ההערכות האקטואריות הנערכות בהתאם להוראות IAS 19.

שינויים צפויים באופן עריכת התחשיב האקטוארי בדבר הטבות עובדים, כתוצאה מעמדת סגל חשבונאית שפרסמה רשות ניירות ערך. יישום עמדת הסגל במסגרת הדוחות השנתיים הקרובים יביא לתנודות בהתחייבויותיה של החברה.

רקע

תקן חשבונאות בינלאומי מספר 19, הטבות עובדים, קובע כי ריבית ההיוון המועדפת לצורך שימוש בעת עריכת תחשיבים אקטואריים תיקבע תוך התייחסות לעקומי תשואה המבוססים על אגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה במטבע ההתחייבות. יחד עם זאת, התקן קובע כי בהיעדר שוק עמוק של אגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה, יש להסתמך על נתוני אגרות חוב ממשלתיות במטבע ההתחייבות.

מאז יושמה לראשונה בישראל התקינה החשבונאית הבינלאומית התקיימו מספר דיונים בעניין קיומו של שוק עמוק לאגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה בישראל. במסגרת זו - ולבקשת המוסד לתקינה חשבונאית בישראל - הכין לאחרונה ד"ר חיים לוי-קידר חוות דעת כלכלית שפורסמה במאי 2014. חוות הדעת קבעה כי קיים בישראל שוק עמוק באגרות חוב קונצרניות צמודות למדד באיכות גבוהה.

ביום 25 בנובמבר 2014 פורסמה על ידי רשות ניירות ערך עמדת סגל חשבונאית מספר 21-1: קיומו של שוק עמוק באגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה בישראל. עמדה זו מתבססת על חוות הדעת הכלכלית של ד"ר לוי-קידר.

במסגרת טיוטת עמדת הסגל נקבע כי:

  • קיים בישראל שוק עמוק באגרות חוב קונצרניות צמודות באיכות גבוהה שהמטבע שלהן הוא שקל;
  • המעבר משימוש בגורם היוון המבוסס על תשואת אגרות חוב ממשלתיות לשימוש בעקום ריבית המבוסס על אגרות חוב קונצרניות מהווה שינוי אומדן - ועל כן הטיפול החשבונאי הינו בדרך של מכאן והלאה;
  • סגל הרשות לא יתערבב אם חברות יישמו את שינוי האומדן האמור החל מהדוחות הכספיים לשנת 2014.

הבעייתיות בהחלטה

לאחר עיון מעמיק בסוגיה, מצאנו מספר קשיים ביישום עמדת הסגל - והערנו את תשומת לבה של הרשות לניירות ערך. נציין כי הרשות לא קיבלה את מרבית ההערות.

להלן עיקרי הערותינו:

התייחסות להטבות פנסיוניות כבסיס לקביעת קיומו של שוק עמוק רלוונטי בישראל

להערכתנו, הקביעה האם קיים שוק עמוק באגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה צריכה להתבצע בהתאם לאופי ההטבות אותן נדרש להעריך במסגרת עבודת האקטואר. בעוד שחוות הדעת הכלכלית שערך ד"ר חיים לוי-קידר קובעת כי מתקיים שוק עמוק באגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה, חוות הדעת מתייחסת לאגרות חוב צמודות בלבד. חשוב לשים לב כי ד"ר לוי-קידר מציין בחוות דעתו (סעיף 5.1) כי את בחינת קיומו של שוק עמוק ערך תוך התייחסות לכך שההטבות שבהן עוסקים הן פנסיוניות ומתאפיינות בהצמדה למדד.

ואולם, בעוד שהטבות פנסיוניות הן אכן בעלות היקף כספי נרחב יותר מהטבות קיימות אחרות לעובדים, שכיחותן בקרב גופים מדווחים הינה פחותה משמעותית. נכון לתנאי ההעסקה הרווחים כיום, מעטות הן החברות המבטיחות לעובדיהן פנסיה תקציבית, ועל כן להערכתנו אין זה נכון להתבסס על ההנחה כי הטבות בבסיסן הן צמודות בעת בחינת קיומו של שוק עמוק רלוונטי לצורך יישום תחשיבים אקטוארים בדבר הטבות עובדים.

נוסיף ונטען כי בשוק העבודה בישראל קיימת שחיקת שכר, שכן מרבית החברות אינן מצמידות את שכר העובדים למדד.

לאור זאת, שימוש בעקום ריבית המבוסס על אגרות חוב קונצרניות צמודות אינו תואם לאופי ההטבות הרווח ולכן יגרום לעיוות בתחשיב האקטוארי כפי שיפורט בהמשך.

רשות ניירות ערך לא קיבלה הערה זו: נקבע כי וקטור הריביות המשמש להיוון ההתחייבות האקטוארית יתבסס על אגרות חוב קונצרניות צמודות וכי יבוצע ביטול של השפעת האינפלציה במסגרת המודל בכל אותם מקרים שבהם ההטבה עצמה אינה צמודה למדד.

התייחסות לאופן השימוש בעקום המבוסס על אגרות חוב קונצרניות צמודות לצורך הערכת הטבות שאינן צמודות למדד

סעיף 79 לתקן חשבונאי בינלאומי מספר 19 קובע כי שיעור ההיוון והנחות פיננסיות אחרות ייקבעו במונחים נומינאליים (ללא הצמדה), וזאת כל עוד לא נקבע כי הנחות ריאליות הינן מהימנות יותר. להערכתנו, לא ניתן להבין מסעיף זה כי במקרה של הטבות שאינן צמודות למדד ניתן לעשות שימוש בהנחות ריאליות בצירוף תחזית אינפלציה, וזאת מבלי שתחזית האינפלציה תהא אף היא מהימנה.

את בחינת המהימנות, להערכתנו, יש לבצע תוך התייחסות לסוגיות נוספות מלבד קיומו של שוק עמוק. בין היתר, יש להתייחס להתאמה שבין ההנחות השונות. להערכתנו, לא ניתן לקבוע כי שילוב של עקום קונצרני עם תחזית אינפלציה המבוססת על עקום ממשלתי מהווה מכלול הנחות מהימן יותר מאשר עקום ממשלתי.

במידה וריבית ההיוון הינה ריאלית, הרי שבכדי לקבל ביטוי נאות להתחייבות בגין הטבה שאינה צמודה למדד - אנו נדרשים לקבוע תחזית אינפלציה מהימנה. מכאן השאלה, כיצד ניתן להפיק תחזית אינפלציה מתאימה על מנת לערוך את התחשיבים?

להלן תיאור של שלוש שיטות אפשריות לצורך קביעת תחזית האינפלציה והתייחסותנו לכל אחת מהן

  • קביעת תחזית האינפלציה מתבצעת בהתאם לפער בין העקום הנומינאלי לבין העקום הריאלי, כאשר שניהם מבוססים על אגרות חוב ממשלתיות: זהו התהליך המבוצע כיום וניתן להמשיך ולבצעו. מאידך, קיימת הקביעה במסגרת טיוטת עמדת הסגל כי אין להשתמש בעקומים המבוססים על אגרות חוב ממשלתיות שכן קיים שוק עמוק באגרות חוב קונצרניות אשר הינו מהימן יותר. אם כך, כיצד ניתן להמשיך ולעשות שימוש בתחזית אינפלציה המבוססת על מקור באיכות פחותה?
  • קביעת תחזית האינפלציה בהתאם לפער בין העקומים הקונצרניים: ניתן לקבוע את תחזית האינפלציה בהתאם לפער הקיים בין עקום תשואת אגרות החוב הקונצרניות הנומינאלי לבין העקום הריאלי המקביל. שיטה זו בעייתית משום שהיא מכניסה בדלת האחורית את העקום הנומינאלי, זאת בעוד שד"ר לוי-קידר קבע כי לא קיים שוק עמוק שממנו ניתן להפיק עקום זה.
  • שימוש בתחזית אינפלציה המפורסמת על ידי בנק ישראל או משרד האוצר: תחזיות מפורסמות אלו מופקות אחת לתקופה, וייתכן כי לא יהיו מעודכנות לתאריך החתך של הדו"ח הכספי ו/או למועד ביצוע ההערכה האקטוארית.

המלצתו של ד"ר חיים לוי-קידר, כפי שזו מופיעה במסגרת התייחסותו להערות אגף שוק ההון במשרד האוצר, הינה לחלץ את שיעור האינפלציה מנתוני אגרות החוב הממשלתיות בכל תקופה.

לסיכומו של עניין, נבקש בחינה מחודשת לעניין אופן היישום במקרים שבהם כלל ההטבות הקיימות בחברה הינן נומינאליות. נראה כי ייתכן שנקבל אומדן איכותי יותר תוך שימוש עקום ריבית המבוסס על אגרות חוב ממשלתיות בלבד. זאת מבלי לשלב את תחזית האינפלציה אשר מקורה בעקום הממשלתי עם העקום הקונצרני הצמוד.

עמדת רשות ניירות ערך בהקשר זה הינה כי יש לבצע שימוש בתחזית האינפלציה המבוססת בהתאם לאמור בסעיף א' לעיל.

ניתוח ההשפעה הצפויה

ביצענו בחינה של השפעת שינוי האומדן על לקוחותינו במטרה לזהות מגמות.

במסגרת זו הוכנו על ידי צוות ג. אליגון בע"מ תחשיבים אקטואריים מחודשים ליום 31 בדצמבר 2013, כאשר ההיוון נעשה על-פי וקטור ריביות ריאליות המבוסס על תשואות אגרות חוב קונצרניות בעלות דירוג גבוה. את ביטול ההצמדה, ככל שנדרש, ביצענו על סמך תחזית אינפלציה שהופקה תוך התבססות על תשואות אגרות החוב הממשלתיות.

בהמשך יפורסם באתרנו מסמך מסודר המציג את מסקנות הבדיקה שבוצעה.

השפעת השינוי על הדו"חות הכספיים

היות שנקבע בעמדת הסגל כי המעבר משימוש בתשואת אגרות חוב ממשלתיות לשימוש בתשואת אגרות חוב קונצרניות יטופל כשינוי אומדן, הרי שלמעשה לא נדרש מהחברה לתקן תחשיבים שנערכו בתקופות קודמות.

את סך ההשפעה של השינוי בשיעור ריבית ההיוון אנו מציגים כעת בסעיף "הפרשי מדידה כתוצאה משינוי בהנחות פיננסיות". יש לציין כי במקרה של הטבות לאחר העסקה סעיף זה נזקף ישירות להון, ואילו במקרה של הטבות אחרות לזמן ארוך סעיף זה מהווה חלק מההוצאות של החברה.

להזכירכם, סעיף זה מתייחס לשינויים בריבית ההיוון, בשיעור האינפלציה ובהנחת גידול השכר.

מבחינת הביאורים לדוחות הכספיים, התקן מכוון אותנו להציג את ההנחות כקבועות. כלומר, בבואנו להציג את הנחת שיעור ההיוון יש לדווח על שיעור היוון יחיד ולא לפרט את וקטור הריביות המלא. מכאן שכחלק מעריכת התחשיב האקטוארי נדרש לקבוע את שיעור התשואה הפנימי של ההטבה ולעשות שימוש בתוצאה זו במסגרת הביאור.

מה הלאה?

רשות ניירות ערך קבעה במסגרת עמדת הסגל כי ניתן ליישם את המעבר לעקום הקונצרני כבר בדו"חות השנתיים הקרובים.

על מנת להיערך לביצוע תחשיבים אקטואריים המבוססים על עקום התשואה הקונצרני נערכו במהלך החודשים האחרונים מספר שיפורים במודל האקטוארי, כך שכיום ניתן לערוך התחשיבים בשתי הגישות.

עדכון לגבי חברות ממשלתיות

רשות החברות הממשלתיות אימצה את עמדת רשות ניירות ערך לעניין קיומו של שוק עמוק באגרות חוב קונצרניות צמודות מדד.

במכתב שנשלח לחברות הממשלתיות נקבע כי עליהן לעבור מהיוון ההתחייבויות בגין הטבה לאחר סיום העסקה לפי שיעור תשואה על אגרות חוב ממשלתיות להיוון לפי שיעור תשואה על אגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה. 

יחד עם זאת, נדגיש מספר נקודות בעייתיות בהחלטה זו:

  • ההחלטה מתייחסת להטבות לאחר סיום העסקה בלבד - זאת על אף שמתבצע חישוב אקטוארי בגין הטבות אחרות לזמן ארוך גם כן. להערכתנו, לא ניתן לעשות שימוש בכללי היוון שונים לכל קבוצת הטבות.
  • להערכתנו, הסיכון החל על חברות ממשלתיות אינו דומה לסיכונים החלים על חברות אחרות, ולכן שימוש בעקום קונצרני אינו בהכרח מתאים לחברות הממשלתיות יותר מהעקום הממשלתי.

Login