newsletter-header

תביעות נזיקין: פסיקה חדשנית בנושא קיצור תוחלת חיים משנה את אופן קיזוז תגמולי קצבאות ביטוח לאומי

בית המשפט העליון: בשאלת ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי, יש להתחשב בקיצור תוחלת חיי הניזוק שנפסקו על ידי בית-המשפט במסגרת חוות הדעת האקטוארית.

בדיון שנערך בשאלת ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "מל"ל") שמבצעת חברת הביטוח במסגרת תביעות נזיקין במקרים בהם קיים מצב של קיצור תוחלת חיים פסק בית המשפט העליון בתחילת ספטמבר 2014 כי יש להתחשב בקיצור תוחלת החיי הניזוק ככל שזו נפסקה על ידי בית המשפט (ע"א 7453/12 אלחבאנין ואח' נ' כריסי ואח').

רקע

  • פארס אלחבאנין (להלן: "הניזוק") נפגע קשה בתאונת דרכים בהיותו בן 20. בית המשפט קבע לו נכות צמיתה בשיעור של 100%. בנוסף, בהתאם לחוות דעת מומחה, נקבע לו קיצור תוחלת חיים עד הגיעו לגיל 49.
  • בית המשפט פסק לניזוק פיצויים וכן הורה לנכות מסכום הפיצוי אשר ישלמו הנהג הפוגע וחברת הביטוח (להלן: "המזיק") את מלוא תגמולי המל"ל.

כיצד מחושבים כיום תגמולי מל"ל לניכוי?

תגמולי המל"ל המנוכים כוללים שני רכיבים מצטברים:

  • תשלומים שבוצעו בפועל עד ליום עריכת התחשיב; וכן
  • תשלומים עתידיים המהוונים למועד התחשיב, תוך שימוש בתקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל"ח-1978 (להלן: "תקנות ההיוון").

לוח חיים הינו תוצר של מחקר סטטיסטי אשר מגדיר בין היתר את הסתברות המוות של אדם בכל גיל נתון. על מנת להתמודד עם השוני בין קבוצות שונות של אנשים ניתן לקבוע לוחות חיים נפרדים עבור קבוצות שונות. נדגיש כי מאחר שמדובר בלוח סטטיסטי, הלוח עצמו מייצג את המצב הממוצע, כלומר, את הסתברות המוות של האדם הממוצע על פני גילאים שונים.

תקנות ההיוון קובעות מספר לוחות חיים עבור אוכלוסיית הזכאים לתגמולים מהמל"ל, תוך הבחנה בין הקבוצות הבאות: גברים, נשים, אלמנים, אלמנות ונכים (ללא תלות במין). בנוסף לקביעת לוחות החיים, תקנות ההיוון קובעות מתי יש להפעיל כל לוח. למעשה, בעבור כל קצבה ו/או גמלה התקנות מפנות אותנו ללוח שונה. כשמתבוננים בקצבאות נכות יש לשים לב כי בעוד שקיים לוח חיים ייעודי לנכים, הרי שלוח זה משמש להיוון קצבת נכות בלבד ואינו מתייחס לקצבאות ו/או גמלאות אחרות, לרבות גמלת נכות מעבודה.

כך למשל, בחישוב תוחלת החיים הצפויה לגבר בן 20 בהתאם לתקנות ההיוון (לוח גברים) נגיע לגיל 74 שנים - ואילו תוך שימוש בלוח נכים התוצאה תהיה שונה משמעותית: 51.6 שנים.

הלכת אבו-סרייה קובעת כי לעניין ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי יש לעשות שימוש בתקנות ההיוון. קרי, להתבסס על לוחות החיים ומקדמי ההיוון כפי שאלו מפורטים בתוספות לתקנות. למעשה, הלכה זו קובעת כי במקום להתחשב בתוחלת החיים הצפויה לנפגע באופן ספציפי אנו משתמשים בתוחלת החיים הממוצעת באוכלוסייה, כפי שזו מתקבלת מיישום תקנות ההיוון.

קביעת סכום הפיצוי

במסגרת תביעת נזיקין מתקיים למעשה משולש היחסים הבא:

1412-1

כאשר ההתנהלות היא כדלקמן:

  • במישור ניזוק – מל"ל:
    • הניזוק תובע את המוסד לביטוח לאומי
    • המוסד לביטוח לאומי קובע את זכאות הניזוק לקצבה ו/או גמלה
    • המוסד לביטוח לאומי משלם ישירות לניזוק את התגמולים המגיעים
  • במישור מל"ל – מזיק:
    • המוסד לביטוח לאומי מגיש תביעת שיבוב למזיק (סכום זה מחושב בהתאם לתקנות ההיוון ועל הסכמים הקיימים מול חברות הביטוח)
    • המזיק מעביר כספים למל"ל בהתאם לתביעת השיבוב
  • במישור ניזוק – מזיק:
    • הניזוק תובע את המזיק באופן ישיר
    • במסגרת התביעה נקבע סכום הפיצוי הכולל
    • המזיק משלם לניזוק פיצויים בניכוי הסכומים אשר מחושבים לפי לוחות המל"ל

הרעיון הכללי הוא שבסיכומו של יום יתקיים השוויון הבא:

1412-2

במקרים שבהם חל קיצור בתוחלת אורך החיים של הניזוק, השוויון המתבקש מתחיל להתערער שכן סך תגמולי המל"ל שצפויים להתקבל בפועל נמוך מסך תביעת השיבוב שחושבה בהתאם לתקנות ההיוון.

 למעשה, מתקבל המצב הבא:

  • הניזוק פוצה בחסר, שכן לא זכה לקבל את מלוא קצבאות המל"ל בגינן בוצע קיזוז על ידי המזיק
  • המל"לפוצה ביתר, שכן הוא קיבל מהמזיק שיבוב בגין מספר תשלומים העולה על מספר התשלומים אשר המל"ל ביצע בפועל.

ניתוח הסוגיה

בשלב זה ברצוני להדגיש כי בעוד שבמקרה אחד נראה כי בפועל חל קיצור בתוחלת החיים, קיים באוכלוסייה מקרה שבו האדם שרד מעבר לצפוי בהתאם ללוחות החיים של המל"ל.

נשאלת השאלה, האם נכון לקחת בחשבון את קיצור תוחלת החיים של הפרט במסגרת תביעת נזיקין?

יש לזכור כי תחשיבי הנזק והפיצויים נערכים במועד מוקדם ועל כן יש בהם משקל רב לתחזיות והערכות. בבואנו להוון תשלומים עתידיים (לרבות תגמולי מל"ל), ההערכה העיקרית נוגעת למשך התקופה שבה יבוצעו התשלומים, ובהתאמה לכמותם. תקנות ההיוון ולוחות ההיוון המוכתבים במסגרתן מספקים לנו כלי לצורך עריכת תחשיבים אלו.

בראייה כללית, היות שהמל"ל מבטח למעשה את כלל האוכלוסייה, הוא חייב להתבונן על התמונה הכוללת. שכן בעוד שבגין אדם אחד יבוצעו מספר תשלומים פחות, בגין אדם אחר יבוצעו מספר תשלומים גבוה יותר. ההערכה היא כי מספר התשלומים בממוצע תואם את המתקבל משימוש בלוחות ההיוון. מכאן שכאשר יש להעריך את היקף התשלום העתידי, הדרך הנכונה ביותר היא תוך שימוש בממוצע. וזאת על אף, שברמת המקרה הבודד לא מתקיים שוויון בין סכום התשלומים המהוון לבין התשלומים אשר בוצעו בפועל.

מנקודת ראותו של הניזוק, אין ספק שההתנהלות הנכונה ביותר היא שבעת קביעת הסכום לניכוי בגין תגמולי, המוסד לביטוח לאומי ייקח בחשבון את ההערכה לעניין קיצור תוחלת חיים, וזאת במקרה בו ישנו קיצור תוחלת חיים משמעותי.

מסקנה

בפסק הדין ע"א 7453/12 אלחבאנין ואח' נ' כריסי ואח' נקבע כי "על בית המשפט לקבל חוות דעת אקטואריות שתיקחנה בחשבון את תשלומי המל"ל לעתיד בפועל מקום בו ניתן פיצוי בגין השנים האבודות עקב קיצור תוחלת חיי הניזוק. חוות הדעת צריכות להתייחס גם לתשלומי תלויים ושארים של המל"ל בעקבות קיצור תוחלת חיי הניזוק".

החלטה זו מסבכת את תהליך עריכת התחשיבים האקטואריים ומעלה שאלות רבות שבתקווה תיענינה בפסיקות הבאות. להלן מקצת הסוגיות הפתוחות:

  • כיום לא נלקחים בחשבון תשלומים לתלויים ושארים (למעט במקרי מוות) בעת ביצוע קיזוז הגמלאות. בהתאם לפסיקה שלפנינו, במקרי נכות קשה - שבהם מתקיים מצב של קיצור תוחלת חיים – נדרש לקזז הן את תשלומי קצבת נכות (שמקבל הנכה עצמו) והן את תשלומי גמלת שארים (שיקבלו שאריו). האם יש לקחת בחשבון אך ורק את גמלת השארים הנובעת מקיצור תוחלת החיים?
  • כיצד יתמודדו חברות הביטוח אם הפער בין היוון הקצבאות בהתאם לתקנות ההיוון לבין הסכום המתקבל מהערכת האקטואר, זאת בהנחה כי המל"ל ימשיך להגיש תביעות שיבוב הערוכות בהתאם לתקנות ההיוון ולהסכמים הקיימים?
  • האם האקטואר יתבסס בעת עריכת חוות דעתו על לוחות החיים אשר נקבעו במסגרת תקנות ההיוון - ויבצע התאמות כנדרש על מנת לשקף את קיצור תוחלת החיים?

לפיכך, אנו ממליצים להיות ערים להשלכות אלו ולבחון סוגיה זו על היבטיה השונים בעת הכנת החומר לתביעה. לשם כך כדאי להדק את הקשר השוטף בין עורך הדין לבין האקטואר: כאמור, הסוגיות האקטואריות והמשפטיות הנוגעות לקיצור תוחלת חיים רבות ומגוונות הן, וייקח עוד זמן עד שיתגבשו קווי מנחה ברורים.

Login