newsletter-header

אקטואר שהוא רואה חשבון, חיסכון לחברה המזמינה

החשיבות במעורבות רואי חשבון בתהליך הייעוץ האקטוארי מהיבט החברה המזמינה את העבודה

 

לפני כמה שנים התחיל תהליך של שינוי בכללי החשבונאות הקיימים בארץ במסגרתו החל המעבר מערכים היסטוריים לערכים המשקפים שווי הוגן. תהליך זה קירב את רואי החשבון המבקרים, מחלקות הכספים בחברות ואת המנהלים לעולמם של מעריכי השווי ובו כלכלנים, שמאים ואקטוארים (כל אחד ועולמו הוא).

עולמו של אקטואר הוא שילוב של סטטיסטיקה ושל מימון, שני תחומים אותם רואה החשבון מבין עד לנקודה מסויימת, בה האקטואר מבצע שילוב של השניים תוך שימוש במודלים מתקדמים. מאידך, עולמו של החשבונאי הוא עולם של כללים אשר עובר אט אט להיות עולם של עקרונות.

היום עיקר הממשק בין רואי חשבון לאקטוארים נסוב סביב נושא ההטבות לעובדים ורישומן במסגרת הדוחות הכספיים אך יש מקום להרחיבו, שכן תחום האקטואריה מאפשר שימוש במודלים מתקדמים במגוון תחומים רחב יותר תוך שמירה על ראש פתוח וחדשנות חשיבתית.

הטיפול החשבונאי בפיצויי פיטורין - אז והיום

כרואי חשבון באנו והגדרנו את מוסכמת העסק החי וקבענו, שרק כאשר המוסכמה מתקיימת, כלומר אנו צופים כי העסק ימשיך לפעול ולהתקיים, נעשה שימוש בכללים הסטנדרטיים לצורך קביעת הטיפול החשבונאי הנאות. יחד עם זאת, הורגלנו שההתחייבות לתשלום פיצויי פיטורין צריכה להיות שמרנית ועל כן יש לחשבה בשיטת ה-shut down. זאת  לומר, תחת ההנחה כי מחר סוגרים את המפעל ומפטרים את כל העובדים ועל כן אנו נדרשים לשלם לכלל העובדים את פיצויי הפיטורין המגיעים להם על פי חוק.  מצב זה מהווה סתירה פנימית בכללי החשבונאות שכן אנו באים ואומרים כי העסק ימשיך לפעול בטווח הארוך ועל כן יש ליישם כללי חשבונאות מקובלים לפיהם אנו נדרשים להניח כי העסק יסגר מחר.

עם המעבר לתקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS) הכללים השתנו ועכשיו אנו פועלים תחת ההנחה כי העסק הוא אכן עסק חי, לא נסגור מחר את דלתות המפעל, ולכן יש לקבוע את השווי האמיתי של פיצויי הפיטורין אשר ישולמו לעובד לצד הטבות אחרות להן יהיה זכאי בעתיד.

נשאלת השאלה, איך ניתן לעשות זאת. את התשובה מצאנו בתקן חשבונאות בינלאומי 19 בדבר הטבות עובד (IAS 19) הקובע כי הטבות עובדים אשר צפויות להיות משולמות בזמן הארוך יחושבו תוך שימוש במודלים אקטואריים - ומכאן נולד קשר חדש בין האקטואר לרואה החשבון.

תהליך ההערכה האקטוארית - למה עוזר שהאקטואר הוא גם רואה חשבון

מאחר ובתקופת דוחות כספיים כל המערכות נלחצות קצת יותר מהרגיל חשוב עד מאוד לפשט תהליכים.

הכנתה של הערכה אקטוארית בדבר הטבות עובדים דורשת מעורבות של גורמים רבים, הן בחברה והן מחוצה לה, אותם ניתן לחלק למספר קבוצות באופן הבא:

תהליך ההערכה האקטוארית

למעשה תהליך העבודה משלב קבוצות שונות אשר כל אחת מהן דוברת שפה קצת אחרת. מצב זה מעלה את חשיבותה של מציאת שפה משותפת או לפחות "מתורגמן" אשר יוכל לגשר על פערי השפה הנוצרים. רואי חשבון במהלך שנות הכשרתם למדו לדבר עם אנשי הכספים וחברי ההנהלה אך אקטוארים בפרט ואנשי ביטוח בכלל עדיין זרים לרובם. מכאן נובעת החשיבות לכך שהשירות מסופק על ידי צוות של אקטואר ורואה חשבון.

העבודה מבוצעת במספר שלבים כאשר בכל אחד מעורבים מספר גורמים, כפי שמתואר בתרשים הבא:

תהליך ההערכה האקטוארית שלבי עבודה

 

בהמשך לחלקו הראשון של המאמר הדן בחשיבות במעורבות רואי חשבון בתהליך הייעוץ האקטוארי מהיבט החברה המזמינה את העבודה  דנו ביתרונות של אקטואר שהוא בהכשרתו גם רואה חשבון והשפעת הקשר הזה על פישוט תהליכים ועל חישוב הטבות עובדים בדרך שונה תוך חיסכון לחברה. המפתח לכך נמצא בתקן חשבונאות בינלאומי 19 בדבר הטבות עובד (IAS 19) הקובע כי הטבות עובדים אשר צפויות להיות משולמות בזמן הארוך יחושבו תוך שימוש במודלים אקטואריים להלן התהליכים באינטראקציה בין תחום האקטואריה לראיית חשבון

I.        הגדרת העבודה הנדרשת

חברה המיישמת את תקן IAS 19 נדרשת ראשית לאפיין את ההטבות הניתנות על ידה וזאת בהתאם לעקרונות השונים אשר נקבעו בתקינה החשבונאית. תהליך איפיון זה הינו הבסיס לעריכת התחשיב האקטוארי אשר ישמש לצורך אמידת ההתחייבות אותה תציג החברה בדוחותיה הכספיים.

מורכבות התקינה, בהקשר זה, הביאה לכך שמרבית החברות נעזרות בשלב זה באקטואר אשר נבחר לבצע את ההערכה עצמה וזאת על אף שנדרשת בחינה חשבונאית של סוגיות שונות והאקטואר במרבית המקרים אינו בקיא בכללי החשבונאות השונים ובהוראות המסגרת המושגית.

תהליך זה יבוקר על ידי רואה החשבון של החברה לאחר השלמתה של ההערכה האקטוארית. מציאת טעויות בשלב כה מאוחר עלולה להביא להוצאות כספיות ולבזבוז זמן אדירים לאור העובדה כי נדרש לבצע את התהליך במלואו מחדש.

II.     גיבוש הנחות העבודה

תחשיב אקטוארי, בדומה לעבודות הערכת שווי אחרות (או ייעוץ כלכלי), מבוסס על הנחות שונות, אשר על פי הוראות התקינה החשבונאית מהוות למעשה את ציפיות ההנהלה לעתיד.

לשאלה כיצד ניתן לגבש הנחות ריאליות המשקפות את ציפיות החברה לעתיד ויחד עם זאת אינן ניתנות לערעור כאשר בוחנים את התנהלות החברה בעבר אין תשובה אחת ברורה.

גיבוש ההנחות מבוסס בחלקו על ההיסטוריה של החברה כפי שזו מקבלת ביטוי בתוצאותיהם של מחקרים סטטיסטיים כאלו ואחרים. יחד עם זאת, יש לזכור כי העבר אינו בהכרח משקף את העתיד ועל כן יש לבצע מספר התאמות על תוצאות המחקרים הנערכים על ידי החברות.

בשלב זה לכאורה אין חשיבות לידע חשבונאי טהור ולמרות זאת ניתן להמליץ בפה מלא על מעורבות של רואה חשבון בתהליך וזאת גם אם רק לצורך המוכנות לשאלות אשר ישאלו במהלך הביקורת הצפויה על תהליך העבודה.

III.   תהליך איסוף הנתונים

על סמך איפיון ההטבות הקיימות בחברה נקבע המודל האקטוארי אשר ייושם לצורך התחשיב וכן מוגדרים הפרמטרים בהם נעשה  שימוש במסגרת המודל. יש לציין כי תהליך הגדרת הנתונים הנדרשים מבוצע על ידי אקטואר ללא התחשבות במערכות המידע הנמצאות אצל הלקוח.

היתרון בכך שבשלב זה יושב מול החברה צוות הכולל, לצד האקטואר, רואי חשבון מנוסים הינו היכולת להנחות את אנשי החברה כיצד להפיק את הנתונים הנדרשים תוך התייחסות למערכות השונות ולנתונים החשבונאיים השונים. לדוגמא לקוח המתבקש להפיק את נתוני ההפקדות בפועל מופנה לדוח המתאים במערכת השכר ומקבל הכוונה כיצד ניתן להגדיר את השליפה מהמערכת ובמידת הצורך מהן המניפולציות אותן יש לבצע על התוצאות. ליווי צמוד זה בעת הפקת הנתונים חוסכת שעות עבודה רבות על הפקדת הנתונים וטיובם ובכך גם מוזילה את עלות העבודה ומקצרת את הזמן הנדרש לביצועה.

IV.  רישום התוצאות בספרי החברה

לאחר השלמת התחשיב האקטוארי נדרשת החברה לרשום בספריה פקודות יומן שונות ובהן גם ביטולים לפקודות יומן אוטומטיות אשר נוצרו על ידי מערכת השכר. בשלב זה למרבית האקטוארים אין את הידע הנדרש על מנת לסייע בבניית הפקודות הנדרשות שכן מדובר בידע חשבונאי גרידא.

על מנת לבצע רישום מדוייק בספרים יש להבין את הפקודות אשר נרשמו במהלך השנה, את המספרים המופיעים בחוות הדעת האקטוארית ולשייכם לסעיפים המתאימים בספרי החשבונות וזאת בהתאם להוראות התקינה החשבונאית.

V.     הכללת תוצאות חוות הדעת האקטאורית בדוחות הכספיים

את הביאור הנרשם במסגרת הדוחות הכספיים מרבית האקטוארים מספקים במסגרת חוות דעתם אך תוצר זה מופק באופן טכני מבלי להפעיל הבנה של הכללים העומדים בבסיס דרישות הגילוי. הבנה שהינה בסיסית ביותר לרואי החשבון.

VI.  התנהלות מול רואי החשבון המבקרים של החברה

יש להדגיש כי העבודה אינה מסתיימת אם הגשת חוות דעת אקטוארית לחברה אלא ממשיכה בליווי תהליך הביקורת עד לחתימה על הדוחות הכספיים.

בתקופה  בה עבדתי במשרד רואי חשבון ראיתי פעם אחר פעם את הקושי הקיים לרואי החשבון להבין את תהליך עבודתו של האקטואר ולבקר אותה. על מנת להתמודד עם קושי זה משרדי ראיית החשבון הגדולים פתחו מחלקות אקטואריות האמונות על בדיקת נכונות התחשיב האקטוארי, אך באותם מקרים בהן נבדקת נכונות הטיפול אשר ננקט אל מול המסגרת המושגית העומדת בבסיס התקינה החשבונאית קצרה ידו של צוות האקטוארים מלהושיע. כאן, שוב, ישנה חשיבות רבה לעובדה כי כבר בעת הגדרת העבודה הנדרשת ולאורך כל תהליך עריכת התחשיב האקטוארי קיים ליווי חשבונאי שוטף וצמוד מסגרתו מבוצעת בחינה מוקדמת של סוגיות חשבונאיות אשר על בסיסה נקבע אופן עריכת התחשיב האקטוארי.

Login